Attributed to R. Gershom Temurah 7b – מיוחס לר' גרשום תמורה ז:‏ – Shas HaMeforash

נְדָבָה תַּעֲשֶׂה [אוֹתוֹ] זֶה קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת וְאֵין לִי אֶלָּא נְדָבָה נֶדֶר מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וּלְנֵדֶר. יָכוֹל אפי׳אֲפִילּוּ קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא כ״ב:כ״ג} וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה זֶה קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאֵין לִי אֶלָּא נֶדֶר נְדָבָה מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר נְדָבָה רַבִּי אוֹמֵר לֹא יֵרָצֶה בְּהַרְצָאַת גּוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר אפי׳אֲפִילּוּ אַקְדְּשֵׁיהּ לִדְמֵי נְסָכִים נָמֵי לָקֵי וְרַבִּי סָבַר בְּהַרְצָאַת גּוּפוֹ (נָמֵי) לָקֵי אֲבָל בִּדְמֵי נְסָכִים לָא לָקֵי ש״משְׁמַע מִינַּהּ. וְאֶלָּא אוֹתוֹ לְמָה לִי לְכִדְתַנְיָא {ויקרא כ״ב:כ״ג} נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ אוֹתוֹ תַּעֲשֶׂה נְדָבָה וְאִי אַתָּה עוֹשֶׂה תָּמִים נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת ^אמִיכָּן אָמְרוּ הַמַּקְדִּישׁ תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. וּמִנַּיִן אַף בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא כ״ב:א׳,י״ז,כ״ו} וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר לִימֵּד עַל הַפָּרָשָׁה שֶׁהִיא בְּלָאו דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה. א״לאֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְבַר קַפָּרָא מַאי מַשְׁמַע א״לאֲמַר לֵיהּ דִּכְתִיב לֵאמֹר לא נֶאֱמַר בַּדְּבָרִים בֵּי רַבִּי אָמְרִי (לֹא) אֱמוֹר. אִיתְּמַר הַמַּעֲלֶה אֵבְרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ אָמַר רָבָא ^בעוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תַּקְטִירוּ כּוּלּוֹ וּמִשּׁוּם בַּל תַּקְטִירוּ מִקְצָתוֹ (אָמַר אַבָּיֵי) ^גאֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת. מֵיתִיבִי ^דהַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ עוֹבֵר מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת תְּיוּבְתָּא דְּאַבָּיֵי. אָמַר אַבָּיֵי בְּגַבְרֵי קָתָנֵי אִי בְּגַבְרֵי עוֹבֵר עוֹבְרִין מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּחַד גַּבְרָא וּתְיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי. אָמַר אַבָּיֵי אַפֵּיק הַקְטָרַת מִקְצָתוֹ וְעַיֵּיל קַבָּלַת הַדָּם קַבָּלַת דָּם לר׳לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אִית לֵיהּ לְתַנָּא קַמָּא לֵית לֵיהּ קַשְׁיָא. ל״אלִישָּׁנָא אַחֲרִינָא וְהָא מִדְּסֵיפָא רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא רֵישָׁא רַבָּנַן תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי תְּיוּבְתָּא.: מתני׳מַתְנִיתִין: הַכֹּהֲנִים מְמִירִין בְּשֶׁלָּהֶן וְיִשְׂרָאֵל מְמִירִין בְּשֶׁלָּהֶן ^האֵין הַכֹּהֲנִים מְמִירִין לֹא בְּחַטָּאת וְלֹא בְּאָשָׁם וְלֹא בִּבְכוֹר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מִפְּנֵי מָה אֵין מְמִירִין בִּבְכוֹר אָמַר לוֹ ר׳רַבִּי עֲקִיבָא חַטָּאת וְאָשָׁם מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבְכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן מָה חַטָּאת וְאָשָׁם אֵין מְמִירִין בּוֹ אַף בְּכוֹר אֵין מְמִירִין בּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מָה לוֹ אִם אֵינוֹ מֵמִיר בְּחַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁאֵין זָכִין בָּהֶן בְּחַיֵּיהֶן תֹּאמַר בִּבְכוֹר שֶׁזָּכִין בּוֹ בְּחַיָּיו אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {ויקרא כ״ז:י׳,ל״ג} וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קּוֹדֶשׁ הֵיכָן קְדוּשָּׁה חָלָה עָלָיו בְּבֵית הַבְּעָלִים אַף תְּמוּרָה בְּבֵית הַבְּעָלִים.: גמ׳גְּמָרָא: תְּנַן הָתָם ^ובְּכוֹר מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּם חַי וּבַעַל מוּם חַי וְשָׁחוּט וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ הָאִשָּׁה אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּזְמַן ^זהַזֶּה הוֹאִיל וְאִית לֵיהּ לְכֹהֵן זְכִיָּיה בְּגַוֵּויהּ (הוֹאִיל וְיֵשׁ לַכֹּהֵן שׁוּתָּפוּת בּוֹ) אֲבָל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים כֵּיוָן דְּתָם לְהַקְרָבָה הוּא דְּקָאֵי אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי חַי אִין שָׁחוּט לָא אֵימַת אִילֵּימָא בִּזְמַן הַזֶּה מִי אִיכָּא תָּם שָׁחוּט אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים וְקָתָנֵי נָמֵי מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי (אַלְמָא אִית לֵיהּ לְכֹהֵן זְכִיָּיה בְּגַוֵּויהּ). לָא לְעוֹלָם בִּזְמַן הַזֶּה מִי קָתָנֵי מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי אִין שָׁחוּט לָא הִא גּוּפַאּ אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּבִזְמַן הַזֶּה נָמֵי מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ה׳:ו׳

^ב רמב״ם הלכות איסורי מזבח א׳:ד׳

^ג רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ח:ב׳

^ד רמב״ם הלכות איסורי מזבח א׳:ד׳

^ה רמב״ם הלכות תמורה א׳:ט׳

^ו רמב״ם הלכות בכורות א׳:ג׳

^ז רמב״ם הלכות בכורות א׳:י״ז

עובר בעשה – דלאו הבא מכלל עשה עשה: אברי בעלי מומין – אימורין לוקה משום הקטרת כולו ומשום הקטרת מקצתו דיש בכלל כולו מקצתו. ואביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות. על לאו שכולל בו ב׳ איסורין דכל הקטרת כולו וכל הקטרת מקצתו מחד לאו נפקא מלא תתנו: בגברי קתני – אם הם חמשה אחד מקדיש ואחד שוחט ואחד מקטיר לוקה כל אחד: מתני׳ הכהנים ממירין בקרבן שלהן – וישראל ממירין בשלהן:
אין הכהנים ממירין לא בחטאת ולא באשם של ישראל: והיה הוא ותמורתו יהיה קדש היינו קדושת של מימר שחלה עליו בבית הבעלים אף כל תמורה בבית הבעלים וכיון שבא ליד כהן יצא מבית בעלים הילכך אין ממירין: גמ׳ [בכור מוכרין אותו – הכהנים תמים חי ובעל מום חי ושחוט ומקדש בו את האשה דממונן הוי:
הואיל ואית ליה לכהן זכיה בגויה – דכיון דאין מזבח הוי כולו דכהן: אי בזמן הזה מי איכא תם שחוט – הא אין שוחטין את הבכור בזמן הזה אלא במומו כדתנן בבכורות מעשה בזכר של רחלים זקן וכו׳: לא לעולם בזמן הזה – ודקא קשיא לך מי איכא תם שחוט מי קתני בפירוש בברייתא אבל תם שחוט לא לא תני הכי אלא היא גופא קמ״ל. דמוכרין אותו תמים חי ובזמן הזה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון